טיפול זוגי אינטגרטיבי הוא הגישה בה אני עובדת בטיפול הזוגי. הטיפול הזוגי אינטגרטיבי הוא טיפול המשלב בתוכו גישות שונות של טיפול זוגי.
ומה באמת קורה בחדר הטיפול הזוגי?
בני הזוג מספרים בטיפול הזוגי על הקשיים, התסכולים והרצונות שלהם בקשר לבני הזוג. הם מספרים על רגעים קשים, על אכזבות ועל תקוות.
אני כמטפלת זוגית מנסה לעזור להם בכמה דרכים:
אני עוזרת להם לדבר זה עם זה ללא הפרעות: כך אם בן זוג אחד מתערב בדברי השני, אני עוצרת אותו ומאפשרת לבן הזוג שמדבר לסיים את דבריו. זוהי לכאורה טכניקה פשוטה, אך היא מאפשרת לבני הזוג לבטא בטיפול הזוגי את מה שהם חושבים ולהקשיב אחד לשני. דיבור והקשבה אלו הם חיוניים, מפני שאצל זוגות רבים יש קושי בתקשורת כזו: הם נוטים להיכנס אחד לדברי השני, ואז השני עונה, והראשון מחזיר לו. וכך, במקום דו-שיח של הקשבה, שבו האחד מסביר את עצמו והשני מקשיב, נוצרת התנצחות. כל אחד מדבר במשפטים קצרים בקול מורם, ובני הזוג בעצם מדברים יחד… איש מהם אינו מקשיב לדברי השני, והם גם לא מרגישים שדבריהם מתקבלים. ברור, שגם אני איני יכולה להקשיב כך לבני הזוג. הדיאלוג המסודר יחסית הופך להיות מריבה. לכן, אני רואה זאת כחיוני בטיפול הזוגי לאפשר את השיח הזוגי התקין והמקשיב. ואכן זוגות אומרים בסוף המפגש של הטיפול הזוגי: הצלחתי להבין טוב יותר מה בעלי, או אשתי – חושבים. הצלחתי לבטא את עצמי. בבית אנחנו לא מצליחים בכלל להקשיב אחד לשני. בטיפול הזוגי אנחנו מצליחים לדבר. כמובן, שהשאיפה שלי היא, שהיכולת הזו לדבר תעבור גם לבית, כאשר אני איני נמצאת עם בני הזוג.
- אני משתדלת להיות אותנטית בטיפול הזוגי – קל לפסיכולוגים קליניים ליפול למלכודות מקצועיות, אשר גורמות להם להיות יותר מדי "אנשי מקצוע" ופחות מדי "בני אדם". ברור, שבטיפול הזוגי יש לי את המקום שלי כמטפלת הזוגית, אבל אני משתדלת להביא את עצמי בצורה אותנטית. זאת אומרת לומר מה שאני חושבת ומרגישה – כשצריך, לשתוק לפעמים כשאין משהו משמעותי להגיד, לצחוק עם בני הזוג, להתנצל כשצריך וגם לספר סיפורים על אנשים אחרים ועל עצמי – אם אני רוצה להמחיש בעיה דומה לשלהם. לספר על מחקרים שקשורים למה שהמטופלים בטיפול הזוגי עוברים. ההתנהגות האותנטית הזו, מניסיוני, עוזרת ליצור קשר טוב ביני לבין בני הזוג, וגם מאפשרת לנהל את הטיפול באוירה טובה. אני משתדלת לדבר בשפת בני-אדם, ולא בשפה פסיכולוגית וגבוהה מדי. אני משתדלת לדבר בגובה העיניים. אני משתדלת להיות "אני" כשאני מנסה לעזור לבני הזוג לפתור את בעיותיהם.
- אני מצביעה על דינמיקות שקורות בין בני הזוג. כך למשל אם בן זוג אחר מדבר בנימה כועסת, ולכן השני נראה נרתע, אני מצביעה על כך בטיפול הזוגי. אם ישנם מעגלים שליליים, שבהם ביקורת של האחד מביאה להצטמצמות של השני, מה שגורם שוב לביקורת מצד הראשון – חשוב להצביע על כך. המעגלים השליליים האלו יכולים לשחק תפקיד מכריע בדינמיקה של הקשיים של בני הזוג, והארה שלהם בטיפול הזוגי עוזרת לרכך את עוצמתם ולמנוע את הפעלתם.
- מתן אמפתיה לרגשות ולחוויה – בתוך הסערה של הקשיים הזוגיים לא פעם חסרה האמפתיה (=הבנה לחוויות הפנימיות של הזולת) לבן-הזוג או לבת-הזוג. כך שני בני הזוג מגיעים לטיפול הזוגי כשהם משוועים לאמפתיה לקשייהם. בטיפול הזוגי אני משתדלת להיות אמפתית עם מה שחווה האדם בתוך הזוגיות. כך אני משתדלת להיות אמפתית עם תחושות של כעס, אפליה, הזנחה רגשית, בגידה ועוד. עצם מתן ההבנה והאמפתיה למצבים האלו – מרגיע את הרוחות של בני הזוג. הם מרגישים תחושת הקלה גדולה, שמישהו הבין אותם. שידור האמפתיה בתוך תהליך הטיפול הזוגי עוזר גם לבן הזוג להיות אמפתי יותר כלפי בת-זוגתו, ולהבין דינמיקות פנימיות שהוא לא הבין קודם, ורק כעס על הביטוי ההתנהגותי של רגשות אלו.. אין זה קל להיות אמפתיים בתוך "הבלגן הזוגי" – מתן אמפתיה דורש להתעלות מעל להתנהגויות המרגיזות או הנמנעות של בני-הזוג, שקל יותר להיות שיפוטי כלפיהן. מתן אמפתיה מביא להתבוננות מבעד להתנהגויות החיצוניות, התבוננות שמשדרת הבנה וקבלה של רגשות קשים. ואולי דווקא בגלל שקשה להיות אמפתי בתוך הבלגן הזוגי – חשוב להיות אמפתיים. מפני שאמפתיה להתנהגות הזוגית מאפשרת לבני הזוג להפריד בין הרגשות לבין ההתנהגות החיצונית. אמפתיה מאפשרת לאדם לחוש, שיש הצדקה לרגשותיו. אמפתיה גם מרגיעה. כאשר בני הזוג מקבלים אמפתיה לרגשותיהם בטיפול הזוגי, הם מבינים שרגשותיהם היו סוערים וקשים, ולכן הולידו התנהגויות קשות וסוערות. אבל הם לומדים גם, שיכולות להיות דרכים אחרות להתמודד עם רגשות קשים, ולאו דווקא לבטא אותן באמצעות חזרה על התנהגויות בעייתיות, שמסלימות מעגלים בעייתיים בזוגיות.
- בטיפול הזוגי אני מצביעה על התנהגויות שהן פוגעות או מיטיבות לבני הזוג. חלק משמעותי בשמירה על זוגיות טובה הוא הידיעה מה מזיק ומה אינו מזיק לקשר. ישנם בני-זוג אשר חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות, אשר גורמות לפגיעה או להתרחקות של בן הזוג. מבחינתם התנהגויות אלו הן תקינות, ואף חשובות בזוגיות. כך למשל יש בני זוג שחושבים שחשוב לומר הכל בפני בני זוגם. להיות כנים. אלא שהכנות הזו יכולה לפעמים להיות פוגעת מאוד. לכן, מתפקידי כמטפלת זוגית הוא להצביע על ההשפעה השלילית או החיובית של התנהגויות מסוימות. אני גם מסבירה מדוע התנהגות כזו אינה רצויה, וכיצד ניתן להחליף אותה בהתנהגות אחרת. קראו על כך יותר בסעיף העוסק בלימוד התנהגויות חדשות בטיפול הזוגי.
- הבנת הרקע המשפחתי – כל בן זוג מגיע לזוגיות מרקע משפחתי מסוים. כך למשל יש אנשים, המגיעים אחרי שגדלו בבית שבו רבו בצורה לא מתאימה. יש אנשים, המגיעים מבית, שבו לא ביטאו רגשות, והיתה אוירה של הסתגרות. כל משפחה מלמדת את ילדיה מודל מסוים של התנהגות, וזאת בשילוב עם הגנטיקה של הנטיה ההתנהגותית, שעוברת גם היא מן ההורים לילדים. כך מגיע כל בן זוג לזוגיות כשיש לו נטייה גנטית להתנהגויות מסוימות, וגם נטייה משפחתית לדפוס מסוים של התנהגות. הבנת המקור של הדפוסים האלו בטיפול הזוגי היא חשובה. כך אנחנו מבינים מדוע אדם מסוים הוא רגזן, והשניה היא מרצה. לעיתים אנחנו מתנהגים בזוגיות בכוונה בצורה הפוכה מכפי שראינו את הורינו – בכדי שלא נהיה כמוהם. דווקא החוויה שלנו כילדים שחוו את ההתנהגויות של ההורים, והעריכו אותן או סלדו מהן – יכולה להשפיע רבות על ההתנהגות הזוגית שלנו. העלאת הדפוסים המשפחתיים הזוגיים מאפשרת לבני הזוג לראות את המקור להתנהגותם, אבל גם לפתח עמדה ביקורתית כלפיהם. האם אתה רוצה להיות כמו אביך? האם את רוצה להיות דומה לאימך, או שונה ממנה לחלוטין? הידע שלנו על ההתנהגות הזוגית המשפחתית בהחלט יכול לעזור לנו להבין מדוע אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים – וכך לסלוח לעצמנו. וההיזכרות בדפוסים שבמשפחתנו גם מאפשרת לנו לעשות בחירה מחודשת – האם אני רוצה לחיות כמו הורי או לא? דווקא ההשפעה החזקה שיש להתנהגות ההורים על הילדים היא שמאפשרת לנו גם להניע את עצמנו לשינוי ולמציאת התנהגות זוגית טובה יותר עבור עצמנו.
- לימוד דרכי תקשורת חדשות – כפי שכבר ציינתי בסעיף הקודם, חשוב לעזור לבני הזוג ללמוד כיצד לתקשר זה עם זו בצורה שתהיה נעימה ומיטיבה זה עם זו ועם הזוגיות. לכן אני מלמדת בטיפול הזוגי אפשרויות תקשורת חדשות, שיכולות לעזור. כך למשל אני מלמדת את ההקשבה והדיבור: אני מסבירה על חשיבות ההקשבה, וגם על חשיבות הדיבור שאינו ארוך מדי, כדי שלא ייגע את המקשיב, ויאפשר לו גם להגיב. דרכי תקשורת נוספות שאני מלמדת בטיפול הזוגי הן: מתן ביקורת באופן שאפשר לשמוע, הימנעות ממגע כשאתה מותקף מילולית על ידי בן הזוג, התרחקות כאשר מרגישים כועסים מדי, מתן אמפתיה ותמיכה כאשר בן הזוג מתייעץ, היענות לצרכים המיניים המיוחדים של כל אחד, בילוי משותף יחד בצורות בילוי שונות, יצירת קשר חברי וגם יצירת חזון (מטרות משותפות לעתיד) משותף. כך למשל, כחלק מלימוד התנהגויות חדשות בטיפול הזוגי אני מלמדת כיצד מבטאים כעסים. במקום לכעוס על בן הזוג ו"לומר לו את כל האמת בפרצוף", עדיף לומר משהו קל בקשר למה שמפריע לנו. אחרי שאנחנו נרגעים, וברגע נינוח בין בני-הזוג, אפשר לומר את מה שהפריע, וגם זה – ב"פתיחה רכה", כלומר בפתיחה שהיא נעימה ולא תוקפנית מדי. גם אז עדיף לשאול אם מתאים לה עכשיו לשמוע ביקורת מסויימת. עדיף גם להשתמש ב"שפת אני" – כלומר לומר לבן-הזוג: "אני מרגישה מקופחת כשאתה לא שואל אותי לשלומי אחרי שהתעניינת בשלום הילדים", או "אני נפגע כשאת אומרת לי – לך תחמם את האוכל שלך בעצמך, במקום לחמם לי את האוכל כשאני מגיע הביתה". שפת "האני" מאפשרת לנו להישמע פחות מאשימים – במקום להאשים את הזולת אנחנו מדברים על רגשותינו אנו. דרך נוספת לבקר מבלי לפגוע היא להתייחס לאירוע ספציפי שקרה, ולא להכליל את מה שקרה לכל ההתנהגות של בן-הזוג. כך למשל במקום לומר – "אתה קמצן כרוני", אפשר לומר: "הפריע לי כשלא רצית לקנות לילדים בגדים לקראת החגים, חשבתי שאנחנו כן יכולים להרשות זאת לעצמנו".
- יצירת קשר טוב עם כל אחד מבני הזוג – מחקרים מראים, שכמו בטיפול אישי, גם בטיפול זוגי יצירת קשר טוב וברית טיפולית טובה עם בני הזוג – מקדמת את הטיפול הזוגי. כך אני רואה זאת כחלק חשוב מן הטיפול הזוגי ליצור קשר טוב עם שני בני-הזוג. לכן הפגישה האישית שאני מקיימת בתחילת הטיפול עם כל אחד מבני הזוג מכוונת גם כדי ליצור קשר טוב עם כל אחד מבני הזוג. חשוב שכשאפנה או אדבר עם כל אחד מבני הזוג – אני ארגיש בנוח איתם והם ירגישו בנוח איתי. מטבע הדברים, בטיפול זוגי יכול להיווצר מצב, שבו בן-זוג אחד ירגיש תחת ביקורת ממני יותר מבן הזוג השני. מצב זה אינו מצב טוב, וחשוב לדבר על כך בטיפול הזוגי. חשוב גם לאזן את הצגת התמונה הזוגית, מפני שאף פעם אין בן זוג אחדת שהוא בעייתי, מבלי שהשני יהיה בעייתי ויתרום את חלקו לדינמיקה של הזוגיות.
- בירור המצב הזוגי בין הפגישות – בדרך כלל אני מתחילה את הפגישות בבירור המצב הזוגי בין הפגישות שהיו. המעקב אחרי מצב הזוגיות בטיפול הזוגי הוא חשוב לשם המידע וכדי לעקוב אחרי הבעיה שבגלל הגיעו לטיפול. שני בני הזוג מספרים על תחושותיהם לגבי המצב הזוגי בשבוע האחרון. אם היתה אוירה טובה ושיפור ביחסים – אנחנו מדברים על כך ומנסים להבין מה הביא לשיפור הזה. גם אם היו בעיות שקרו – אפשר להעלות אותן ולדבר עליהן. לא פעם הבעיות נתפסות אחרת בין בני הזוג: בן-זוג אחד מרגיש שהזוגיות היתה טובה יחסית השבוע, והשני אינו מרגיש כך. חשוב שהם יידעו כיצד הצד השני הרגיש.
- מתן עידוד ותקווה – חלק חשוב מהטיפול הזוגי הוא מתן עידוד ותקווה שניתן לשפר את הזוגיות. פעמים רבות מגיעים בני-הזוג עם ספקות לגבי האפשרות לשיפור הזוגיות. תפקידי כמטפלת זוגית הוא לעודד אותם, שהשינוי אפשרי. ברור, שלא אעשה זאת אם איני מאמינה ששינוי אפשרי. אבל אצל רוב הזוגות השינוי הוא אפשרי, ולכן תפקידי, כמי שטיפלה בזוגות רבים וראתה איך הם משתנים – להעביר מסר של תקווה והרגעה לבני-הזוג הדואגים בטיפול הזוגי.
- מתן פידבק על הפגישה הזוגית – בסוף כל פגישה בטיפול הזוגי אני משתדלת לברר מה חשב כל אחד מבני הזוג על הפגישה עצמה של הטיפול הזוגי. מה היה טוב עבורם בפגישה, ומה היה בעייתי או חסר. מתן פידבק כזה בסוף הפגישה בטיפול הזוגי הוכח מחקרית כעוזר להשגת תוצאות טובות בטיפול. מתן פידבק כזה מחזק את הברית הטיפולית בין בני הזוג לביני – כלומר הוא עוזר לנו להתכוונן יחד בנוגע למטרות הטיפול ולאופן שבו מטפלים. לכן חשוב שבני-הזוג יענו באופן כן מה חשבו והרגישו עם הפגישה שהיתה. במידה והיתה להם ביקורת על הפגישה האחרונה – נדבר עליה, ואני אשתדל בפעם הבאה ליישם את מה שדורש שינוי, לפי מה שדיברנו בסוף הפגישה הקודמת. כך בני הזוג נעשים פעילים ושותפים למלאכת הטיפול הזוגי. הם מספרים על העדפותיהם בנוגע לאופן הטיפול, לתכנים ולעבודה שלי כמטפלת זוגית. פידבק פתוח כזה בסוף הפגישה הוא חשוב ומאפשר לתאם לצרכים של בני הזוג.
