הנאה מהקשר
על התבוננות מיוחדת בילדים שלנו מתוך ההגות הבודהיסטית עולה באופן ברור מושג ההתבוננות, או מדיטציה. חלק משמעותי מההגעה למצב של שקט נפשי קורה דרך האימון במדיטציה. האימון במדיטציה, כידוע, יכול להתרחש בזמן אימון מוגדר במדיטציה, כאשר המתרגל מתבונן בנשימתו, או במחשבותיו, או בגופו. המדיטציה אבל יכולה להתקיים על כל דבר אחר שקורה לאדם במהלך הערות: […]
יצירת משמעת בילדים
הגיע הזמן לדבר על בעיה שקורית כמעט בכל בית: ילדים אינם ניגשים בקלות לעשות מה שההורים מבקשים מהם, כלומר – להורים קשה להניע אותם. כלומר כשאני כותבת "להניע ילדים" אני מתכוונת למצב שבו הורים גורמים לילדים לעשות מה שהם דורשים מהם, שיש אוירה של משמעת. המילה הזו, "הנעה", שאולה בעצם מתחום הפסיכולוגיה הארגונית, שם משתמשים […]
ילדים ומבוגרים הם שונים
ישנה סדרת ספרים מפורסמת שנקראת "גברים ממאדים ונשים מנוגה" שכתב ד"ר ג'ון גריי, והייתי רוצה להשתמש בתבנית המחשבה הזו שלו, אבל הפעם על קבוצת אוכלוסייה אחרת: על ילדים והורים, או בכלל – ילדים ומבוגרים. ולמה אני מתכוונת? אני מתכוונת לכך שבין מבוגרים לילדים יש הבדלים מהותיים, שיכולים להסביר לא מעט חיכוכים, כעסים וחוסר הבנות […]
ההתלבטות בתחילת טיפול פסיכולוגי
השלב של התחלת טיפול פסיכולוגי הוא שלב שאינו קל. בשלב הזה שני הצדדים עושים היכרות הדדית, אבל ישנו מאפיין אחד שרציתי להתייחס אליו במיוחד, והוא ההתלבטות של המטופלת (אכתוב כאן בלשון נקבה, אבל כמובן שאני מתייחסת הן לגברים והן לנשים) בתחילת הטיפול הפסיכולוגי : האם להיות בטיפול הפסיכולוגי הזה או לא. ההתלבטות בעצם מתחילה עוד […]
כשפסיכולוגים מדברים
(רשימה שפורסמה בynet –בריאות ועוררה הדים רבים) הכותרת הזו, שאומרת "כשפסיכולוגים מדברים", לא נכתבה סתם. היא נכתבה משום שלא פעם שמעתי תלונות ממטופלים על כך, שפסיכולוגים שאצלם היו בטיפול פסיכולוגי – לא דיברו מספיק. המטופלים ממש הרגישו, שהם לא קיבלו מה שהיו צריכים מאותם פסיכולוגים – משום שהפסיכולוגים האלו שתקו רוב הזמן, או רק אמרו […]
טיפול פסיכולוגי בגיל עשרים ומשהו
גיל עשרים ומשהו הוא גיל חשוב. זהו גיל שבו לוקחים החלטות גדולות לגבי החיים: מה ללמוד, במה לעבוד, כמה לחסוך ועם מי להינשא (ועם מי לא). גיל עשרים הוא גיל שבו אתה כבר לא בחסות הוריך, אבל בכל זאת הם משמשים לך משענת, ברמה כזו או אחרת. בגיל עשרים ומשהו אתה בעצם בפעם הראשונה יוצא […]
חשיפה עצמית של המטפלת – 1
רציתי להביא לפניכם היום את השאלה : עד כמה מוסיפה לטיפול הפסיכולוגי העובדה, שהמטפלת חושפת את עצמה? בשיטות המסורתיות של הטיפול הפסיכולוגי, אלו שנגזרו מבית-מדרשו של פרויד, המטפלת נדרשה להיות כמו "מסך חלק" עבור המטופלת, ולא לספר דבר על עצמה. העובדה שהמטפלת שמרה עצמה כעל "מסך חלק" היתה חשובה בעיני פרויד ורבים מממשיכיו, משום שהיא […]
האם אתה יכול לקבל שאני בינוני?
לפעמים אנחנו שופטים את עצמנו ודורשים מעצמנו להגיע גבוה יותר. להצליח יותר. אבל לפעמים אנחנו שופטים את הקרובים לנו, וכועסים על כך שהם אינם מגיעים ל"יותר", שאינם מתאמצים ו/או מצליחים להגיע ליותר. אנחנו מתרעמים על כך שהבעל שלנו אינו שומר יותר על בריאותו. על כך שהילדים שלנו אינם מקבלים ציונים גבוהים יותר בבית-הספר. אנחנו מזועזעים […]
הנאה מהדרך
לפעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרות בחיים שלנו, כמו למשל: אני רוצה בעשר השנים הקרובות להתקדם באופן משמעותי בעבודתי. אני רוצה לפתח לי גינה יפה בחצר ביתי. אני רוצה להיות מאושרת יותר. וגם בריאה יותר. אני בעד הצבת מטרות לעצמנו, וניסיון להתקדם לקראת מטרות אלו. זה חשוב. הבעיה היא, שמטרות שהצבנו מולנו דורשות מאיתנו השקעה וסבלנות. […]
על משמעת עצמית, כולל תגובות
פעם שנאתי את צמד המילים האלו. הן נראו לי מילים שקשורות לאנשים, שדורשים מאחרים התנהגות שחשובה בשבילם, ולא בשביל האחרים. היום אני מבינה משמעת עצמית במובן חיובי יותר: משמעת עצמית עוזרת לנו להוביל את עצמנו לדברים שקשה לנו לעשות. היא יכולה להוביל אותנו לעצור אכילה מוגזמת. היא יכולה לעזור לנו לעשות פעילות יצירתית ומהנה, שאין […]