אבל הכי אני מרוצה מהרגעים ששכבתי בשקט, בחושך, על הדשא בגינת הבניין שלנו. מעלי היו הענפים של עץ גדול, ומעליו שמים כהים. ירדו עלי טיפות מהמזגן של השכנה שמעלינו – אבל חשבתי שזה הגשם,שהבטיחו, שאמור להגיע…
אני עייפה ומרוצה כי הצלחתי לחשוב בלי לפחד מהמחשבות של עצמי, וזה לא דבר פשוט. חשבתי גם על דברים מאוד קשים ומפחידים, וגם על דברים נעימים ושמחים.
אז זה היה היום המרגש והמעניין שלי.
האם גם לכם יש ימים, שבהם אתם נהנים מעצמכם וממה שאתם מצליחים לעשות?
כתבו כאן, אם בא לכם.
רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד