מניה דפרסיה היא הפרעה נפשית. עם זאת לא מעט אנשים משכילים המתפקדים היטב סובלים מהפרעה זו. טיפול פסיכולוגי ולעיתים גם טיפול תרופתי עוזרים מאוד בטיפול בהפרעה. הטיפול הוא טיפול אינטגרטיבי, כלומר משלב גישות שונות, לפי צרכי המטופל.
הסיפמטומים הם:
מהם התסמינים בתקופה של מאניה?
בתקופה של מאניה (או היפומאניה – כאשר עוצמת התסמינים קלה יותר ו/או נמשכת תקופה קצרה יותר) יכולים להופיע חלק מדפוסי ההתנהגות הבאים:
• מצב רוח מרומם.
• דימוי עצמי גבוה מאוד ואפילו מופרז.
• תחושת עליונות.
• תחושה של התחזקות רוחנית.
• פעלתנות יתר.
• חוסר סבלנות כלפי אחרים.
• רגזנות.
• התנהגות אגרסיבית.
• אי־שקט.
• חשיבה מהירה ודיבור מהיר עד כדי כך שהוא הופך להיות לא מאורגן ולא קוהרנטי.
• נטייה לקחת סיכונים (בגלל תחושת המסוגלות המופרזת), למשל להתפטר ממקום העבודה או לוותר על הזוגיות.
• נטייה לבזבז כספים באופן בלתי מבוקר.
• יצר מיני מוגבר והתנהגות מינית חסרת שיפוט.
• תחושת עודף אנרגיה וירידה בצורך בשינה.
• נטייה להשתמש בחומרים ממכרים כמו סמים, אלכוהול ובנזודיאזפינים.
מהם התסמינים בתקופה של דיפרסיה (דיכאון)?
תקופת הדיפרסיה (דיכאון) היא תמונת הראי של תקופת המאניה ובחלק גדול מהמקרים מגיעה לאחר תקופת המאניה.
לתקופת הדיפרסיה יכולים להיות המאפיינים הבאים:
• מצב רוח ירוד.
• עצבות.
• תחושת ייאוש וחוסר תקווה.
• מחשבות על מוות.
• ירידה בעניין בפעילויות שבעבר גרמו להנאה.
• קושי להתרכז.
• חרדה.
• רגשות אשם.
• קשיים בשינה ובעיקר יקיצה מוקדמת.
• ירידה או עלייה בתיאבון שלעיתים מלוּות בשינויים במשקל (לרוב ירידה במשקל).
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• אי־שקט ופגיעה בתפקוד עד כדי הזנחה עצמית.
• חוסר רצון לקום מהמיטה והיעדרויות מהעבודה.
גם בתקופה של מאניה וגם בתקופה של דיכאון עלולות להופיע מחשבות שווא והזיות. זהו מצב פסיכוטי שבו נפגעת היכולת להיות מחוברים למציאות (בלשון הפסיכיאטרים: נפגע בוחן המציאות).